🌱

קורדיה אדמונית Scarlet cordia / Geiger tree

Cordia sebestena

שם עברי שימושי בתרגום או בתעתיק; אינו שם עברי רשמי. בסיס לשם.

Boraginaceae
חלקי הצמח האכילים
  • עיסת הפרי אכיל אך בעל טעם חלש; הבישול משפר את הטעם
  • זרעים הגרעין הפנימי אכיל וטעמו מזכיר פונדוק
הפריחה
הפרחים אשכוליים, בצורת חצוצרה, בצבע כתום-אדמדם עז (סקרלט), נפתחים לאורך רוב השנה באזורים חמים, ומושכים פרפרים וציפורי דבש.
הפרי והטעם
הפרי אליפסי לבנבן, באורך כ-2.5 עד 4 ס"מ, נישא באשכולות. הוא אכיל אך טעמו נחשב לחלש ולא מרשים — ריחו הנעים עולה על טעמו, ובישול משפר את הטעם במידה מסוימת. בתוך הפרי מצוי גרעין (אגוז) אכיל שטעמו מזכיר פונדוק (אגוז לוז). בשר הפרי עצמו, בעל ריח לא נעים, שקוף ודביק (ויסקוזי), ושימש היסטורית כחומר דבק לתפיסת ציפורים.
תפוצה ובית גידול
מקור העץ בפלורידה (איי קיז), האיים הקריביים, מקסיקו ומרכז אמריקה עד ונצואלה. הוא נפוץ כעץ נוי ברחבי העולם הטרופי והסובטרופי, כולל באזור המפרץ הפרסי ובהודו.
גודל בוגר
משתנה מאוד בהתאם לתנאי הגידול; קטן יותר בעציץ מאשר בקרקע
דרישות שמש
שמש מלאה, לפחות 5-7 שעות אור יום ישיר
דרישות קרקע
קרקע מנוקזת היטב — חולית, חוותית או סלעית, בטווח pH של כ-6.0 עד 7.5
דרישות השקיה
סובל בצורת, אך זקוק לניקוז טוב
רגישות לקור וכפור
רגיש מאוד לקור ואינו סובל כפור; מומלץ לגדל בעציץ בשנה הראשונה ולהעביר לחימום בחורף