🌱

אצבעות המת Dead Man's Fingers (Blue Sausage Fruit)

Decaisnea insignis

שם עברי שימושי בתרגום או בתעתיק; אינו שם עברי רשמי. בסיס לשם.

Lardizabalaceae
עונת הבשלה (הערכה לפי ארץ המקור) 🌍
ספטמבר–אוקטובר
מבוסס על ארץ המקור: הימלאיה המזרחית (חצי הכדור הצפוני, ללא צורך בהסטה) - הפרי מבשיל בסתיו
← תכננו בוסתן שמניב כל השנה
חלקי הצמח האכילים
  • עיסת הפרי הציפה הג'לטינית השקופה סביב הזרעים נאכלת טרייה; הזרעים השחורים השטוחים אינם נאכלים
הפריחה
פורח באשכולות ירוקים-צהבהבים לא בולטים באביב, המתפתחים בהמשך לתרמילי הפרי המפורסמים.
הפרי והטעם
הפרי הוא תרמיל ארוך (כ-7-12 ס"מ), רך למגע ומכוסה בקליפה שמזכירה עור אדם - ומכאן השם "אצבעות המת". בהבשלה הצבע נע בין צהוב-ירקרק (בטיפוס שתואר בעבר כ-D. insignis) לכחול-אפרפר (בטיפוס שתואר כ-D. fargesii). בפתיחת התרמיל נחשפת ציפה ג'לטינית שקופה, שבתוכה שורות של זרעים שחורים שטוחים. טעם הציפה מתואר כעדין ונעים ומפתיע לפרי בעל חזות כזו - מתוק בעיקרו עם רמז לטעם מלון או מלפפון, ולעיתים מדמים אותו לאבטיח; העם הלפצ'ה (Lepcha) שבסיקים, הודו, אוכל את הפרי הזה כמסורת מזון מקומית כבר מאות שנים, אף שמחוץ לתחום התפוצה הטבעי הוא נותר כמעט לא מוכר כפרי מאכל.
תפוצה ובית גידול
מקורו ביערות ההימלאיה המזרחית - נפאל, סיקים, בהוטן, צפון מיאנמר ומערב סין; מגודל גם כצמח נוי בגנים בוטניים ובקרב אספנים באירופה ובצפון אמריקה בשל צורתו הבלתי-שגרתית.
דרישות שמש
מעדיף צל חלקי
רגישות לקור וכפור
עמיד בקור באופן סביר, בהתאם למוצאו ההררי
ריבוי
מתרבה מזרעים