🌱
Passiflora antioquensis
לא נמצא שם עברי מקובל; מוצג השם המדעי.
זרעים מחו״לPassifloraceae
גובה בוגר: 3–6 מ׳רגיש לכפור
איכות הפרי
(4/5)
חלקי הצמח האכילים
- עיסת הפרינחשב על ידי רבים לטעים שבמיני הפסיפלורה, עם ציפה ארומטית וטעם מתוק בגוון וניל; נאכל חי או משמש להכנת משקאות.
זהות ומראה הצמח
לשם Passiflora antioquensis לא נמצאה התאמה מדעית חד־משמעית ב־GBIF, ולכן אין לייחס לו תיאור מין מלא.
הפריחה
הערה על הכתיב: השם המקובל במאגרים הטקסונומיים (GBIF, Kew POWO) הוא Passiflora antioquiensis H.Karst.; "antioquensis" בקטלוג הוא כנראה גרסת כתיב חלופית לאותו מין. זהו אחד ממיני הפסיפלורה המרשימים ביותר: פרחים אדומים גדולים, תלויים כלפי מטה על עוקצים ארוכים (60 ס״מ ומעלה). בניגוד לרוב מיני הפסיפלורה שמואבקים על ידי דבורים ופרחיהם נפתחים ליום בודד, מין זה מואבק על ידי יונקי־דבש (קוליברים) ופרחיו נשארים פתוחים למספר ימים.
הפרי והטעם
פרי אליפסואידי צהוב, אכיל, בטעם מתוק; נאכל טרי או מעובד למשקאות. הצמח מקורו ביערות ענן הרריים באזור אנטיוקיה שבקולומביה (סביב מדיין), ומכאן שם המין.
גודל בוגר
מטפס הגדל עד כ-5 מטרים.
דרישות שמש
מעדיף קרקע לחה עשירה בחומר אורגני ומנוקזת היטב, במיקום של צל מנומר.
דרישות קרקע
מעדיף קרקע ניטרלית, אינו סובל קרקעות חומציות או בסיסיות מאוד, ופורח בצורה טובה יותר בקרקע בעלת פוריות בינונית בלבד.
דרישות השקיה
זקוק לקרקע לחה אך מנוקזת היטב לאורך כל העונה.
רגישות לקור וכפור
סובל כפור קל מדי פעם, אך לפריחה תקינה נדרשת טמפרטורה שלא תרד מתחת לכ-16 מעלות צלזיוס.
מזיקים ומחלות נפוצים
כמו מיני פסיפלורה אחרים, עמיד באופן ניכר לפטריית הדבש (honey fungus).
הערת הקטלוג המקורית
מין נדיר ממשפחת Passifloraceae מאוסף של אספן מדרום אמריקה, בעיקר מברזיל. המין מופיע בקטלוג Bellamy Trees; פרטי הטעם והגידול טרם אומתו.
זמין ב
קטלוג האספן Bellamy Trees (חנות זרעים בין־לאומית)