🌿 הבוסתן של קיקי

★★★★☆ (4/5)

לשם Plinia לא נמצאה התאמה מדעית חד־משמעית ב־GBIF, ולכן אין לייחס לו תיאור מין מלא.

"Esarme" הוא כינוי אספנים/משתלה בלבד ואינו אפיתט מדעי מפורסם, ולכן לא ניתן לאמת תיאור פרח ברמת המין. באופן כללי, מיני הסוג Plinia (משפחת המורטיים, Myrtaceae — משפחת הג'בוטיקבה) מציגים תופעת "קאוליפלוריה": פרחים לבנים או לבנבנים־צהבהבים קטנים הבוקעים ישירות מקליפת הגזע והענפים העיקריים, בודדים או באשכולות, ולא מקצות הענפים כמקובל ברוב העצים.

מכיוון שמדובר בכינוי אספנים ולא בזיהוי מדעי מלא, אין אפשר לאשר את מראה הפרי או טעמו במדויק עבור הפרט הספציפי הזה. באופן כללי בסוג Plinia, הפירות עגולים דמויי-ענב, בקוטר של כ־2–3 ס"מ, בקליפה סגולה־שחורה עבה יחסית, הצומחים ישירות על הגזע (כמו הג'בוטיקבה, Plinia cauliflora). הציפה הפנימית לרוב לבנה, ג'לטינית ומתוקה־חמצמצה. חשוב להדגיש: זהו תיאור אופייני לסוג בלבד, ואינו מהווה אישור לתכונות הפרט הספציפי המכונה "Esarme".

בבית הגידול הטבעי מגיע העץ לגובה מרשים של כ-10 מטר, ומצטיין בעלים רחבים ונאים.

כמו רוב מיני הפליניה (סוג הז'בוטיקבה), העץ גדל היטב הן בשמש מלאה והן בחצי צל; בטבע הוא נוטה לגדול תחת חופת עצים גבוהים יותר, ואילו לגידול מסחרי ולהנבה טובה מומלצת שמש מלאה עד חצי צל.

מעדיף קרקע חומצית עד ניטרלית (pH כ-5–6), עשירה בחומר אורגני ומנוקזת היטב; קרקע כבדה או אלקלית עלולה לגרום למחסורי ברזל ומנגן.

זקוק להשקיה סדירה ורציפה ואינו סובל בצורת ממושכת, אך עצים בוגרים יכולים לעמוד בהצפה זמנית של מספר שבועות בתנאי שהקרקע מתייבשת לאחריה.

רגיש לכפור ומקורו באזור איטבונה שבמדינת באהיה, ברזיל, שם השוררות טמפרטורות של כ-24–30°C לאורך השנה; מתאים לאזורי חוזק 10–11 לפי USDA בלבד.

מזיקים אופייניים לסוג כוללים ציפורים ומכרסמים המושכים אל הפרי הבשל, וכן כנימות עלה, כנימות מגן וכנימות קמח בעצים מוחלשים.

מין נדיר ממשפחת Myrtaceae מאוסף של אספן מדרום אמריקה, בעיקר מברזיל. המין מופיע בקטלוג Bellamy Trees; פרטי הטעם והגידול טרם אומתו.

קטלוג האספן Bellamy Trees (חנות זרעים בין־לאומית)