🌱
אפרסמון שעיר־פרי Hairy-fruited persimmon
Diospyros gaultheriifolia
עץ קטן עד בינוני ממשפחת האבנוסיים, הגדל בשכבת התחתית (understory) של היער האטלנטי הברזילאי. גובהו הטבעי נע בין 2 ל-8 מטרים. לעלווה שלו ענפים ארוכים ובולטים המקנים לו ערך נוי גבוה.
שם עברי שימושי בתרגום או בתעתיק; אינו שם עברי רשמי.
גובה בוגר: מעל 10 מ׳רגיש לכפור
חלקי הצמח האכילים
- אזהרת אכילהעיסת הפרי אכילות המין אינה מאומתת היטב. אין לטעום את הפרי על סמך דמיון לאפרסמון אחר או על סמך דיווח מסחרי יחיד, ואין לאכול זרעים או חלקים אחרים של הצמח.
מראה העץ
שיח גדול או עץ ירוק־עד, בדרך כלל בגובה כמה מטרים אך לעיתים עד כ־10–15 מטרים. הענפים דקים, ארוכים מאוד ונוטים מטה, והצימוח הצעיר מכוסה שערות חומות־זהובות. העלים באורך של כ־10–17 ס״מ בדרך כלל, מבריקים מלמעלה ובהירים ושעירים יותר מתחת. בשטחים פתוחים וחוליים שולי העלה מתקפלים מטה בחוזקה.
הפריחה
הפרחים לבנים, קרמיים או צהבהבים ומופיעים בחיבור שבין העלה לענף. פרחים זכריים ופרחים נקביים גדלים בדרך כלל על עצים נפרדים, ולכן עץ יחיד עשוי לפרוח בלי להניב. העץ יכול להתחיל לפרוח בעודו צעיר ונמוך מאוד, אבל אין בכך הבטחה ליבול מוקדם בגידול ביתי.
הפרי והטעם
הפרי תלוי לבדו או בזוג, עגול עד מעט פחוס וגודלו עד כ־2.5 ס״מ בקוטר וכ־3 ס״מ בגובה. פניו מכוסים בליטות קטנות, שערות קצרות וזיפים דקים באורך כמה מילימטרים, שמעניקים לו מראה זהוב־שעיר. במהלך ההבשלה הוא משנה צבע מירוק לצהוב־ירקרק, צהוב־כתום, כתום ולבסוף חום. הוא עשוי להכיל עד שמונה זרעים, ולכן נשארת מעט עיסה. תיאור טעימה יחיד מציין טעם מעט מתוק וללא עפיצות, אך אין עדיין אימות רחב שמאפשר להציגו כפרי מאכל בטוח.
תפוצה ובית גידול
המין מוכר רק מרצועה צרה יחסית סמוך לחוף המזרחי של ברזיל, מאלגואס דרך סרז׳יפה ובאהיה ועד צפון אספיריטו סנטו. הוא גדל ביער האטלנטי, ביער חוף על חול, בשולי יער, על דיונות ובחלקות שבהן חול וחרסית מעורבים, מגובה פני הים ועד כ־150 מטרים.
גודל בוגר
הגודל משתנה מאוד: תועדו שיחים ועצים בגובה של כמטר אחד ועד כ־10 מטרים, ובמקרים חריגים עד כ־15 מטרים. אוכלוסיות שנבדקו ביער הגיעו בממוצע לכ־8 מטרים, ולכן אין להתייחס אליו כעץ קטן בלבד.
דרישות שמש
בטבע הוא גדל גם בחורש פתוח על חול וגם בתוך יער לח. העלים מתקפלים יותר באתרים חשופים לשמש, כנראה כהגנה מחום ומיובש זמני. בגידול ראשוני עדיף להתחיל באור מסונן ולהגדיל את החשיפה בהדרגה, בלי לקבוע מראש שמש מלאה או צל קבוע.
דרישות קרקע
המין תועד בקרקעות חוף חוליות וגם ביער על תערובת של חול וחרסית. בגינה כדאי להשתמש בקרקע מנוקזת עם חומר אורגני ולשמור על אזור שורשים מאוורר, אך אין עדיין ניסיון שמאפשר להגדיר לו סוג קרקע יחיד.
דרישות השקיה
חורשות החוף שלו מתמודדות לעיתים עם יובש זמני, אך זה אינו מוכיח עמידות של שתיל צעיר לצמא ממושך. בשנות ההתבססות יש לשמור על לחות יציבה ולתת לשכבה העליונה להתאוורר בין השקיות.
רגישות לקור וכפור
מין טרופי־חופי שצריך להיחשב רגיש לכפור, במיוחד כשהוא צעיר. בישראל הוא מתאים לניסוי במקום חם ומוגן מרוח קרה, עם אפשרות להגן על השתיל בלילות קרים.
ריבוי
מופץ מזרעים טריים. מאחר שעצים זכריים ועצים נקביים נפרדים בדרך כלל, שתיל יחיד אינו מבטיח פרי; מי שמכוון להנבה יצטרך לגדל כמה שתילים או להשיג בעתיד חומר ריבוי מעץ שמינו ידוע.
שימושים נוספים
זהו עץ אוסף בעל ערך נוי בזכות הענפים המשתפלים, העלים המקופלים והפירות הזהובים־שעירים. תפוצתו המצומצמת הופכת חומר ריבוי מתועד וחוקי לחשוב במיוחד, ואין לאסוף זרעים מאוכלוסיות בר ללא היתר.
מקורות ומידע נוסף
Kew — Plants of the World Onlineהשם המדעי המקובל, השם הנרדף, התפוצה ובית הגידולAnnalen des Naturhistorischen Museums in Wien — revision of the Diospyros gaultheriifolia groupתיאור מפורט של העץ, העלים, הפרחים, הפרי, התפוצה ובתי הגידולWorld Flora Online — Diospyros gaultheriifoliaזהות המין ותפוצתו בברזילAlex Popovkin — Atlantic Forest field recordתיעוד שדה וצילומי פרחים נקביים מבאהיהBellamy Trees — collector seed lotדיווח הגידול והטעימה המצומצם שממנו נלקחה טענת האכילות הישנה