🌱
בננת הפיאי Fe'i banana
Musa troglodytarum
שם עברי שימושי בתרגום או בתעתיק; אינו שם עברי רשמי. בסיס לשם.
חלקי הצמח האכילים
- עיסת הפרי הבשר נאכל בעיקר מבושל (צלייה, בישול או טיגון), כמזון עמילני יסודי
הפריחה
התפרחת של בננת הפיאי זקופה ולא תלויה, בניגוד לרוב מיני הבננה — תכונה בוטנית חריגה המבדילה אותה מבננות מסחריות מוכרות.
הפרי והטעם
קליפת הפרי בצבע כתום בוהק עד אדמדם עם סימנים כהים, ובתוכה בשר בגוון צהוב-כתום עמוק, עשיר מאוד בבטא-קרוטן ובאלפא-קרוטן. הפרי עמילני יותר משהוא מתוק, במרקם המזכיר בננה עמילנית (פלנטיין), ולכן נאכל בעיקר מבושל — צלוי, מבושל במים או מטוגן — ולא טרי, בהיותו לא-טעים כשהוא חי. בישול מעלה עוד יותר את תכולת הקרוטנואידים בפרי. הטעם המבושל מתואר כניטרלי, מעט מתוק ולעיתים חמצמץ-עוקצני.
תפוצה ובית גידול
הצמח מקורו ותורבת באיים הפולינזיים-מלנזיים של האוקיינוס השקט — מהאיים המולוקיים באינדונזיה ופפואה גינאה החדשה, דרך איי שלמה ונוואטו, ועד פולינזיה הצרפתית (טהיטי והאיים המרקיזיים). הוא נלווה להתיישבות בני האדם ברחבי האוקיינוס השקט ונחשב למרכיב מזון יסודי והיסטורי חשוב עבור בני האי.
דרישות שמש
אקלים טרופי לח, שמש מלאה
דרישות קרקע
קרקע מנוקזת היטב, עשירה בחומר אורגני
דרישות השקיה
השקיה וגשם סדירים, לחות גבוהה; רגיש לפגיעה מרוחות חזקות בעליו הגדולים
רגישות לקור וכפור
רגיש לקור וללא סבילות לכפור, טרופי במהותו
ריבוי
התרבות וגטטיבית באמצעות חוטרים (יונקים) הצומחים מבסיס הצמח