🌱

פפאיה עלה האלון Oak Leaf Papaya

Vasconcellea quercifolia
עונת הבשלה (הערכה לפי ארץ המקור) 🌍
אוגוסט–נובמבר
מבוסס על ארץ המקור: תיאור עונת ההבשלה מתבסס על גידול בפועל בישראל (אקלים דומה לאזורי המוצא הסובטרופיים בדרום אמריקה) — פירות סוף הקיץ והסתיו מדווחים כמתוקים במיוחד.
← תכננו בוסתן שמניב כל השנה
חלקי הצמח האכילים
  • עיסת הפרי הבשר העסיסי נאכל טרי, מסוכר, בריבה או בגלידה
  • זרעים הגרעינים חריפים ופיקנטיים ונאכלים לרוב יחד עם בשר הפרי
הפריחה
הצמח מפתח פרחים צהובים בצורת חצוצרה, הנפתחים כמעט כל השנה עם ירידה מסוימת בפעילות בחודשי החורף. האבקה מתבצעת בעיקר על ידי דבורים.
הפרי והטעם
הפרי קטן ומאורך, בצבע כתום עד צהוב, וקטן בהרבה מפרי הפפאיה הרגילה (כ-2 עד 4 ס"מ בלבד). הקליפה נאכלת, הבשר רך ועסיסי, בעל טעם עשיר, מתוק-סוכרי, מוסקי ופרחוני, עם נימה חריפה-תבליני קלה בסיום. הגרעינים במרכזו חריפים ופיקנטיים, ומוסיפים לפרי מורכבות טעמים כשנאכלים יחד עם הבשר. הפרי נאכל בעיקר טרי, אך גם מסוכר, מוכנס לגלידות, למיצים ולריבות. פירות סוף הקיץ והסתיו מדווחים כמתוקים במיוחד.
תפוצה ובית גידול
מוצא הצמח בדרום אמריקה — ארגנטינה, ברזיל, בוליביה, פרגוואי, אורוגוואי ואקוודור — שם הוא גדל באזורים סובטרופיים וממוזגים. בשל סבילותו לקור הוא מטופח גם באזורים לא-טרופיים, כולל בישראל, כתחליף עמיד-קור לפפאיה הרגילה.
גודל בוגר
כ-1 עד 10 מטרים; בישראל נוטה להישבר בגבהים נמוכים יותר בהתאם לזן
דרישות שמש
שמש מלאה עד צל חלקי
דרישות קרקע
קרקע מנוקזת היטב, עשירה בחומר אורגני
דרישות השקיה
השקיה בינונית עד גבוהה
רגישות לקור וכפור
עמיד בקור יחסית לפפאיה הרגילה (Carica papaya); מתאים לאזור אקלימי USDA 10b ומעלה, וגם ל-10a בתנאי הגנה
ריבוי
מזרעים או מהשרשת ייחורים; ייחורים מניבים פרי מהר יותר מזרעים (חצי שנה עד כחמש שנים לפרי הראשון)