🌿 הבוסתן של קיקי

★★★★☆ (4/5)

האתרוג התימני הוא זן אתרוג מובחן ומתועד היטב, שמקורו הובא לישראל על ידי עולים מתימן בעליות הגדולות (בעיקר בשנות ה-50), ולפי המסורת התימנית מגודל ברציפות מקהילת יהודי תימן מאז חורבן בית ראשון. הזן זוהה והופץ בישראל בין השאר בזכות הרב שלום יצחק הלוי, שזיהה הבדלים בין האתרוגים התימניים לזנים המקומיים והביא זרעים לגידול (בין היתר ברחובות ובשכונות פתח תקווה), ומשם התפשט הגידול גם מעבר לקהילה התימנית. קבוצת מומחי הדרים וגנטיקאים אישרה אותו כזן אמיתי ומובחן של מין האתרוג (Citrus medica), בעל קרבה גנטית לזנים אחרים אך עם מאפיינים ייחודיים.

פורח כמקובל באתרוגים; זן זה זמין בעיקר לקראת חג הסוכות, כאשר תכונת חוסר-ההרכבה הנחשבת (ראו זהות) הופכת אותו למבוקש במיוחד לצורך מצוות ארבעת המינים.

מאפיין מבדיל מרכזי: היעדר 'בקבוקוני מיץ' (תאי המיץ הפנימיים) הקיימים ברוב זני האתרוג האחרים - הקליפה הלבנה (האלבדו) תופסת את רוב נפח הפרי, עם תאי זרעים בלבד. הפרי חלק יחסית, לרוב ללא פיטם (הבליטה בקצה) ועם מעט בליטות בקליפה. הפרי יכול להגיע לגדלים משמעותיים - 2.5 ק"ג ומעלה, כאשר פרטים שהגיעו לכמעט 4 ק"ג תועדו בישראל (ספר השיאים הישראלי). הרב יוסף קאפח זיהה שני טיפוסים תימניים: אחד למאכל (3-8 ק"ג, מתוק) ואחד הנקרא 'שאענין' לשימוש הלכתי-טקסי (עד כ-2 ק"ג).

מקורו הרחוק במין האתרוג בדרום-מזרח אסיה, אך לישראל הגיע דרך קהילת יהודי תימן; מגודל כיום בישראל במספר משתלות ואצל חקלאים המתמחים בזני אתרוג הלכתיים, בעיקר לקראת חג הסוכות.

זן אתרוג מובהק ממסורת יהודי תימן, מאופיין בהיעדר בקבוצוני מיץ וקליפה עבה בעיקרה; נחשב מהודר להלכה בזכות היעדר חשש הרכבה.