🌿 הבוסתן של קיקי

★★★★☆ (4/5)

בלאק טטריאן הוא זן דובדבן מתוק עתיק ואהוב, שמקורו באזור צ'רקסיה שבקווקז (רוסיה של היום), עוד לפני המאה ה-18. הזן הובא לאנגליה בשנת 1794 בידי יו רונלדס (Hugh Ronalds) תחת השם 'Ronald's Large Black Heart', ומשם הועבר לארצות הברית במהלך המאה ה-19 (בין השאר על ידי איש המשתלות ויליאם פרינס), שם הוכר רשמית כזן מסחרי עד 1848. הוא נחשב לאחד מזני הדובדבן הוותיקים והאהובים ביותר בהיסטוריה החקלאית האמריקאית, ואף מתואר כ'אב-קדמון המכובד' של הזן המפורסם בינג.

עץ חזק וגדל במרץ, נושא פרי מוקדם-בינוני בעונה. בשל תזמון פריחתו האמין הוא משמש באופן נרחב כמאביק-צולב כמעט אוניברסלי לזני דובדבן כהים-מתוקים אחרים, תכונה שתרמה רבות לשימור פופולריותו למרות שאינו נחשב זן מסחרי משתלח.

הפרי בגודל בינוני עד גדול (כ-2.5 ס״מ קוטר), בצורת לב, עם קליפה סגולה-שחורה כהה ובשר רך ועסיסי בעל טעם עשיר ו'יינני'. הרכות הקיצונית של הפרי היא גם חולשתו המרכזית: הוא אינו עמיד לשילוח מסחרי ורגיש מאוד לבקיעה (cracking) בעקבות גשם, ולכן כמעט ואינו משווק מסחרית וגידולו מוגבל בעיקר לגינות בית ואוספי זנים היסטוריים. דרישת שעות הקור גבוהה יחסית ביחס לזנים אחרים ברשימה (כ-700-900 שעות קור, אזורי גידול מומלצים 5-7 USDA), נתון שיש לקחת בחשבון להתאמתו לאזורי גידול חמים יותר בישראל.

מקור הזן באזור צ'רקסיה שבקווקז, הגיע לאנגליה ב-1794 ולארצות הברית במאה ה-19. כיום מגודל בעיקר בגינות בית ובאוספי זנים היסטוריים/עתיקים באירופה ובצפון אמריקה, ופחות בקנה מידה מסחרי בשל רכות הפרי. בישראל הזן מופיע ברשימת זני הדובדבן המתוק המוצעים על ידי לפחות משתלה אחת מתועדת (בוסתן נופים) לצד זנים כמו רויאל אן, לאפינס, ואן וסוויט הארט - מה שמצביע על זמינות מוגבלת אך קיימת בשוק המשתלות הישראלי, בעיקר לחובבים ולגני נוי/מאכל ביתיים ולא כזן מסחרי.

זן עתיק ואהוב ממקור קווקזי (צ'רקסיה), אב-קדמון של זני דובדבן מודרניים רבים ובהם בינג; פרי רך וטעים אך רגיש לבקיעה ולא מתאים לשילוח מסחרי.