🌿 הבוסתן של קיקי

★★★★☆ (4/5)

מארש הוא הזן הקלאסי והוותיק ביותר בקרב זני האשכולית המסחריים בעולם. מקורו בזרע מקרי (chance seedling) שהתגלה סביב שנת 1860 בפרדס בבעלות ויליאם הנקוק (William Hancock), ליד לייקלנד שבמחוז פולק, פלורידה - הפרי שהתקבל היה כמעט נטול גרעינים, תכונה נדירה ביותר בקרב זני הדרים באותה עת, וזוהתה על ידי הגברת א.פ. מארש (E.P. Marsh). הפצה מסחרית החלה בשנות ה-1880 באמצעות משתלתו של סי.אם. מארש (C.M. Marsh), ועד תחילת המאה ה-20 הפך מארש לזן האשכולית המוביל בעולם. לזן זה חשיבות היסטורית מיוחדת: רוב הזנים האדומים והוורודים המוכרים כיום - תומפסון, רד בלאש/רובי רד, ובהמשך גם סטאר רובי וריו רד - מקורם במוטציות ענף (bud sports) שהתגלו על עצי מארש או על צאצאיהם. בקליפורניה פיתח החוקר H.B. Frost באוניברסיטת קליפורניה ריברסייד קלון נבחר בשם "פרוסט מארש" מזרע נוצלרי שנשתל ב-1916, שהוכנס לגידול מסחרי ב-1952 והפך לקלון המוביל של מארש בקליפורניה ובדרום אפריקה.

כמו רוב זני האשכולית, מארש פורח באביב (בדרך כלל מרץ-אפריל בישראל) בפרחים לבנים וריחניים אופייניים למשפחת ההדרים. הפריחה אינה מתועדת כשונה במיוחד משאר זני האשכולית.

הפרי בגודל בינוני, כמעט כדורי, בעל קליפה חלקה ודקה-בינונית בצבע צהוב בהיר. הבשר בגוון צהבהב-חיוור (buff), עסיסי ורך, בטעם מתוק עם מרירות אופיינית ומאוזנת - הטעם ה"קלאסי" שרוב הצרכנים מזהים כטעם אשכולית, אם כי פחות בולט מבזני הדרים בעלי גרעינים. הפרי כמעט נטול גרעינים (Seedless), אם כי ייתכנו גרעינים בודדים מקריים. עונת ההבשלה ארוכה וממושכת, מסוף הסתיו ועד האביב; בריברסייד תועד כמאוחר מכל הזנים המסחריים ומבשיל בין ינואר למאי, והפרי מחזיק היטב הן על העץ והן באחסון.

מארש מגודל כיום ברחבי העולם - פלורידה, טקסס, קליפורניה, דרום אפריקה, אגן הים התיכון ועוד - ונחשב לזן ה"אב" שממנו נבטו רוב הזנים האדומים המודרניים. בישראל גודל מארש באופן מסחרי במשך עשורים רבים כזן האשכולית הלבנה המרכזי (לפי מקור ישראלי מקצועי, נחשב "אחד הזנים החשובים" עד לפני מספר שנים), אם כי בשנים האחרונות צומצם היקף שטחיו לטובת זנים אדומים והזן הישראלי עליזה. עצי מארש עדיין ניתנים לרכישה במשתלות הדר בישראל, לעיתים תחת השם הכללי "אשכולית לבנה" בלבד.

הזן הקלאסי, הוותיק והמפורסם ביותר בעולם האשכולית הלבנה, שהתגלה בפלורידה סביב 1860 - מקור לרוב הזנים האדומים המודרניים.