🌱

ליצ'י נו מאי צ'ה Lychee 'No Mai Tsze' (No Mai Tsz, No Mai Chee)

Litchi chinensis 'No Mai Tsze' (Nuo Mi Ci)
קיימים בישראלSapindaceae
איכות הפרי
★★★★★ (5/5)
חלקי הצמח האכילים
  • קליפה בשרנית (אריל)הציפה הבשרנית הלבנבנה-שקופה העוטפת את הגלעין - חלק זה בלבד נאכל, מתוק ועסיסי.
  • זרעיםהגלעין החום-מבריק שבמרכז הפרי אינו נאכל; בזנים איכותיים הוא קטן ומצומק ('לשון תרנגולת').
  • קליפההקליפה הקשה, המחוספסת-יבלית והאדמדמה אינה נאכלת ומוסרת לפני האכילה.
זהות ומראה הצמח
זן סיני קלאסי; שמו פירושו בקירוב 'ליצ'י אורז דביק' - רמז למרקם הבשר הצפוף. זהו אחד ההורים של הזן הישראלי 'תמוז' (הכלאה של Nuo Mi Ci × קיימאנה, פרי פיתוחם של פרופ' שמואל גזית ומשה גורן במכון וולקני). יש להיזהר מבלבול עם הזן הפלורידני 'Sweetheart' - זן דומה באיכותו אך בעל גלעין גדול יותר מנו-מיי-צה.
הפרי והטעם
נחשב בעיני מגדלים רבים לטעים מבין כל זני הליצ'י. פרי קטן-בינוני, קליפה דקה, בשר פריך ומתוק במיוחד, וגלעין זעיר וקטנטן ('לשון תרנגולת') - תכונה נחשקת. מבשיל מוקדם יחסית. העץ נוטה לצורת גדילה בלתי סדירה, מה שמציב אתגר גידולי.
תפוצה ובית גידול
מוצא: סין. מגודל בפלורידה ובהוואי (ארה"ב) ובאוסטרליה; בישראל נמכר על-ידי משתלת בוסתן נופים, והיה גם אחד ההורים בתוכנית ההרבייה הישראלית שהולידה את 'תמוז'.
הערת הקטלוג המקורית
לעיתים מכונה 'הטעים מכולם' - זן סיני עם גלעין זעיר וזכוכית ובשר פריך ומתוק במיוחד; אבי-אבות הזן הישראלי תמוז.

זנים נוספים של ליצ'י

ליצ'י יוליליצ'י סיווןליצ'י פרינסליצ'י תמוזליצ'י וואי צ'הליצ'י בלאק ליףליצ'י בנגליליצ'י הונג לונגליצ'י מאוריציוסליצ'י פלורידניליצ'י נו מאי צ'הליצ'י סאה קנגליצ'י פיי זי סוליצ'י קוואי מאי פינקליצ'י קיימאנה