🌿 הבוסתן של קיקי

מקור ישראלי (אתר גינון, לא אקדמי) מתאר את ה"חרובי" כמקורו מאזור ג'נין, פרי גדול בגוון ירוק בהיר עם "דמעת דבש", מתוק וטעים, נפוץ גם באזורי עכו ונצרת, ומקורו ככל הנראה מצידון שבלבנון או סוריה. עם זאת, מחקר אקדמי על אוסף התאנים הפלסטיני בטול-שכם (2014, מרקרים גנטיים ותכונות פומולוגיות) מתעד "Kharobi" (חרובי, ע"ש דמיון לחרוב) ו-"Qaisi" (קייסי) כשני זנים נבדלים גנטית ופומולוגית - ולא כשם כפול לאותו עץ. ייתכן שהמשתלה מציגה כאן שני זנים לבנטיניים קרובים-בשם תחת פריט אחד, ולא בהכרח זן יחיד.

לפי המקור הישראלי (מתייחס ל'חרובי'): פרי גדול, ירוק בהיר, מתוק, עם "דמעת דבש" אופיינית (טיפת ניקוז דביקה בקצה הפרי הבשל).

אזור ג'נין, וכן עכו ונצרת; מקור אפשרי מצידון שבלבנון/סוריה (לפי המקור הישראלי). התיעוד האקדמי ממוקם את שני הזנים באוסף התאנים בטול, שכם.

"חרובי" ו"קייסי" הם שני שמות תאנה לבנטיניים מתועדים בנפרד; ייתכן שאינם אותו זן ממש (ראו הערת זהות).