🌱
מינאולה (תפוזינה) Minneola Tangelo ("Tapuzina")
Citrus × tangelo 'Minneola' (הכלאת Citrus paradisi 'Duncan' x Citrus reticulata 'Dancy')
קיימים בישראלRutaceae
איכות הפרי
(3/5)
חלקי הצמח האכילים
- עיסת הפריפלחים מיציים בטעם חמוץ-מתוק וארומטי; לרוב מכיל זרעים בכמות משמעותית כשגדל ליד מפרים.
- קליפההקליפה קלה להסרה; כמקובל במנדרינות ניתן לעיתים להשתמש בה לזסט או לריבה ביתית, אם כי לא תועד שימוש קולינרי ספציפי לזן זה.
זהות ומראה הצמח
בניגוד לרוב הזנים האחרים ברשימה זו, מינאולה אינה מנדרינה/קלמנטינה כלל אלא טנג'לו - הכלאה בין אשכולית ('Duncan') למנדרינה ('Dancy'). הזן פותח בארצות הברית על ידי ד"ר וו. ט. סווינגל וצוותו ב-USDA, פלורידה, ב-1931. הוכנס לישראל בזרעים על ידי פרופ' ק. מנדל ממכון וולקני; טיפוסים נוצלריים מקומיים שוחררו ב-1948, וכן הובא לארץ רכב קלונלי ב-1944 (לפי קטלוג מכון וולקני, כרמי ויניב 2014). קיימת גם מוטציה מכוונת חסרת-זרעים ובעלת חומציות נמוכה יותר, המשווקת בישראל לעיתים תחת השם 'תפוזינה' - כפי שמופיע גם בשם המקור ברשימה זו.
הפרי והטעם
מועד הבשלה: דצמבר-ינואר. פרי בגודל בינוני-גדול, מאורך עם צוואר בולט (צורת "אגס" האופיינית לטנג'לו); קליפה בעובי בינוני, חלקה, אדומה-כתומה עזה, מתקלפת בינוני. הציפה מיצית עם איכות פנימית בינונית; טעם חמוץ-מתוק עם רמת חומצה גבוהה, מלווה בניחוח ארומטי אופייני. קיימת יכולת חנטה פרתנוקרפית, אך אז מספר הזרעים מועט והיבול נמוך; לכן נזקק בדרך כלל למפרים חיצוניים (טמפל, דנסי, אורטניק) לקבלת יבול סביר - ואז הפרי מכיל מספר זרעים גדול יחסית. העץ גדול וחזק, קוצני ונוטה לסירוגיות. הפרי אינו נשמר היטב על העץ (נוטה לקמטת), ורגיש לאלטרנריה בגידול במישור החוף, בעיקר באזורים נמוכים וחסרי ניקוז אוויר.
תפוצה ובית גידול
פותח בפלורידה, ארה"ב; מגודל בישראל מאמצע המאה ה-20.
הערת הקטלוג המקורית
טנג'לו קלאסי בצורת אגס אופיינית - חמוץ-מתוק וארומטי, אך תובעני בגידול (רגיש לאלטרנריה, זקוק בדרך כלל למפרים).