🌿 הבוסתן של קיקי

★★★☆☆ (3/5)

זן היסטורי ותיק, כנראה קדם-מדינתי, השייך לקבוצת "המנדרינה הים-תיכונית" (Mediterranean mandarin / בעולם הדובר-אנגלית מכונה גם 'Willowleaf') שמוצאה בדרום-מזרח סין והובאה לאגן הים התיכון במאה ה-19. השם העברי קשור ליוסף פרידמן ("האפנדי"), דמות היסטורית שקיבלה תואר זה מהסולטאן העות'מאני; לפי כתבה בעיתון הארץ (יוני 2025) קיים ויכוח יהודי-ערבי בן יותר ממאה שנה סביב זהות מי שהביא בפועל את הזן לארץ ישראל. הזן נשמר כיום בעיקר כנדירות תרבותית-קולינרית - למשל בעבודתו של השף המנוח יעקב חיאט ממסעדת שראביש בכפר ראמה, שהשתמש במיצו במטבחו.

מועד הבשלה: דצמבר. פרי בגודל בינוני, כדורי-שטוח; קליפה דקה וחלקה, צבע כתום-תרוג, מתקלפת בקלות. הציפה מיצית ועסיסית, טעם טוב עם ארומה מיוחדת האופיינית למנדרינות הים-תיכוניות. כמות זרעים בינונית. העץ חסר קוצים, חזק ועמיד לקור; העלים קטנים, צרים ומחודדי-קצה בצבע ירוק כהה (מכאן הכינוי הבין-לאומי לקבוצה כולה - 'Willowleaf', תנג'רינה בעלת עלי-ערבה).

היסטורית גודל באזור הגליל (בין השאר סביב איזור אכזיב-כפר ראמה); כיום נדיר ביותר בגידול מסחרי, נשמר בעיקר על ידי משתלות בוטיק, אספנים וחובבים.

מנדרינה היסטורית נדירה בעלת סיפור תרבותי עשיר וארומה ייחודית - שריד לזני המנדרינה הים-תיכונית שהיו נפוצים בארץ ישראל לפני עידן הקלמנטינות המודרניות.